יחמור פרסי

• Dama dama mesopotamica מופיע בתנ"ך כאחד מבעלי החיים מפריסי הפרסה ומעלי הגירה. ככזה, הוא מוזכר בין שבעת בעלי החיים המותרים לאכילה (דברים יד', ה'). בתנ"ך אף מסופר, שבשרו של היחמור עלה על שולחנו של המלך שלמה (מלכים א' ה', ג'). ממצאים ארכיאולוגיים שנמצאו בכרמל תומכים בהשערה זו ומוכיחים שבשרו של היחמור היה מקור מזון שכיח בתקופה זו. החוקר האנגלי טריסטרם דיווח שצפה ביחמורים גם על הדרך מטבריה לחיפה בשנת 1863 וגם באזור הר תבור ובגליל העליון בשנת 1866. הרי הכרמל הירוקים והמיוערים היוו מסתור ליחמורים כמו גם למיני בעלי חיים אחרים, עד לתחילת המאה ה-20. אז נכחדו היחמורים בשל צמצום החורש (שעציו שימשו לפחם והסקה) ובשל השימוש בחומרי הדברה שונים. עד 1920 בערך, ניתן היה לרכוש את קרני היחמורים בשווקים שונים בירושלים ובירדן, שם הוצגו למכירה.
• היחמור הפרסי נמצא בעבר בעיראק, איראן, ירדן, סוריה, לבנון, ישראל ומזרח טורקיה. היחמורים, שסברו שנכחדו בשנת 1940, התגלו מחדש בשנת 1956 באוכלוסיה של 25 פרטים בערך, במחוז חוזסטאן שבאיראן. הברון הגרמני פון אופל מימן משלחת זואולוגית בשנת 1957 – 1958, שיצאה לאיראן כדי לעקוב אחר היחמורים וכך הוצל המין היפה הזה מהכחדה.
• ב-8 בדצמבר, 1978, ערב ההפיכה האסלאמית באיראן, הוטסו לארץ 4 נקבות יחמור שחברו לזכרים שהועברו לארץ קודם לכן. מבצע ההטסה של היחמורים היה אות לידידות בין אחיו של השאח הפרסי לאנשי רשות הטבע והגנים בישראל. כל הקבוצה שוחררה בשמורת חי בר כרמל ע"י רשות הטבע והגנים. זו הייתה קבוצת היחמורים ממנה צמח גרעין הרבייה של היחמור הפרסי בישראל.
• היחמור הפרסי עדיין נמצא בסכנת הכחדה גם בימינו. הוא מאכלס שלושה בתי גידול מצומצמים באיראן ובארץ הוא נמצא בטבע בכרמל, בגליל העליון ובאזור הרי ירושלים. היום מרבים את היחמורים הפרסיים בגני חיות באיראן, ישראל וגרמניה. משנת 1996 מועברים בהצלחה יחמורים מגרעין הרבייה בגן החיות התנ"כי לשמורות טבע, בשיתוף עם רשות הטבע והגנים. המיזם הראשון של ההשבה לטבע של היחמורים התבצע בנחל כזיב שבגליל המערבי. כיום, חיים בואדיות הירוקים והסבוכים של האזור כ-200 יחמורים. זוהי האוכלוסייה הגדולה ביותר בעולם של יחמורים פרסיים בטבע. ב-15 שנים האחרונות החל גן החיות התנ"כי, בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, מיזם נוסף של השבה לטבע של היחמורים בהרי ירושלים. החשיבה שמאחורי יוזמה זו היא ליצור אוכלוסיה נוספת ונפרדת של יחמורים בטבע בישראל. כך תגדל השונות הגנטית ועובדה זו תמנע פגיעה באוכלוסייה כולה, במקרה של אירוע קיצוני (כמחלה, למשל). האזור שנבחר עבור מיזם זה נמצא בהרי ירושלים, בנחל שורק. האזור ההררי משופע בצמחיה סבוכה ובעל מקורות מים זמינים עבור היחמורים. האוכלוסייה בשורק מוערכת בכ-100 פרטים. מטיילים ורוכבי אופניים דיווחו על יחמורים שנראו בסבך באזור צור הדסה, קריית יערים, רמת רזיאל והר איתן.
• אזורי ההשבה לטבע כוללים גם אזור מגודר המשמש כמכלאת אקלום עבור היחמורים. המכלאה הוקמה בסיוע אגודת ידידי גן החיות התנ"כי וקרן אהרון שולוב. לאחר תקופת אקלום קצרה במכלאה משוחררים היחמורים אל הטבע, כשהם ממושדרים, כדי שניתן יהיה לעקוב אחריהם, למטרות מחקר. צוות הגן ממשיך לעקוב אחר היחמורים, יחד עם פקחי רשות הטבע והגנים וסטודנטים מהמחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות באוניברסיטה העברית בירושלים. אמצעי המעקב נתרמו ע"י חברת אלביט מערכות הדמיה, והורכבו על גבי קולרים מיוחדים שהותאמו לצוואר היחמורים. המשדרים מאפשרים לנו לאסוף נתונים על הישרדותם של היעלים ועל התנהגותם בטבע. מידע זה הוא בעל חשיבות גבוהה, בהתחשב בכך שהיחמורים הם נדירים מאוד ברחבי העולם.
• למרות קשיים רבים שהאפילו על הצלחת המיזם, כמו טריפה ע"י כלבים משוטטים ודריסה ע"י הרכבת, הוא ממשיך ומתקיים ומוכיח בכך שאכן ניתן להחזיר בעלי חיים מסף ההכחדה ולשפר את מצבם של בעלי חיים נדירים, בשיתוף פעולה ואיחוד כוחות.
• אורך הגוף כ-190 ס"מ, משקל הזכרים כ-100 ק"ג ואילו הנקבות מגיעות למשקל של כ-50-60 ק"ג. לזכרים קרניים גדולות הנופלות מדי שנה וגדלות מחדש לעונת הרבייה, לנקבות אין קרניים. צווארם של הזכרים עבה ושרירי, ובכך מסייע להם לשאת את הקרניים. צבע הפרווה משתנה לפי עונות השנה - בחורף צבעם חום-אפרפר ואילו בקיץ צבעם חום-אדמדם. פרוותם של הזכרים כהה יותר ולעיתים אף שחורה באזור הצוואר
• קראו עוד על מחקר וטרינרי שנעשה בגן החיות על השוואה בין חומרי הרדמה שונים על יחמורים פרסים כאן

‍