ארץ חיות התנ"ך הינו שטח בן 40 דונם. מרבית בעלי החיים המאכלסים את השטח הוזכרו בתנ"ך וחיו בארץ ישראל בתקופת המקרא. למרבה הצער מרביתם הוכחדו ונעלמו מנופי החי בישראל.

בארץ חיות התנ"ך אנו מנסים לשמר מינים אלה, להרבותם ואף להשיבם בצורה מבוקרת לטבע. התנ"ך מהווה מקורה חשוב להבנת השינוי הגדול שחל בעולם החי של ארץ ישראל מאז ימי האבות ועד ימינו.

השטח מחולק לשלושה חלקים:

החלק הראשון מוקדש לאזור הסלעי של ארץ ישראל ובו חיים עדר גדול של המין יעל נובי. בקבוצה ניתן לראות זכרים, נקבות וצאצאים המטפסים בקלילות בין הסלעים.

החלק השני מייצג את החורש הים תיכוני. זהו החלק הגדול ביותר בו ניתן למצוא עדר גדול של יחמורים פרסיים. צאצאים של היחמורים בתצוגה זו מושבים לטבע באזור נחל שורק. בשטח תוכלו לראות גם את הצבי הארצישראלי, חלק מהצבאים הגיעו פצועים מהטבע. בנוסף מספר פרטים של ראם סהרה .

החלק השלישי מייצג את האזור המדברי ובו מוצג המין ראם ערבי. צאצאים מהעדר שלנו נשלחים לחי בר יטבתה בערבה ומושבים לטבע.

צילום: ארכיון.