קרנף רחב שפה

• בעולם חיים כיום חמישה מיני קרנפים, כולם נמצאים בסכנת הכחדה, כאשר מקרנף יאווה ומהקרנף הסומטרי נותרו עשרות בודדות של פרטים באזורים מבודדים בלבד. אין קרנפי יאווה בשבי ואילו מהקרנפים הסומטריים נותרו בשבי פחות מחמישה פרטים. עיקר הפגיעה באוכלוסיית הקרנפים היא ציד וחיתוך קרניהם שבהם, יש שמאמינים, טמונות סגולות רפואיות. זוהי כמובן אמונה תפלה. הקרניים בנויות מחומר סיבי דחוס (הדומה לשיער), ואין להם ערך רפואי כלל. שימוש באבקת הקרן, לכן, מועיל בערך כמו לאכול ציפורניים...

• מקור שמו של קרנף רחב השפה הוא בשיבוש של שמו המקומי, WIJDE (רחב). השם מתאר את שפתו הרחבה שהיא התאמה לסוג המזון אותו הוא אוכל (בניגוד לקרנף השחור ששפתו צרה והוא אוכל עלים). תוחלת חיים של קרנפים בטבע - 45 שנה. קיימים שני סוגים של זכרים: דומיננטיים, שהם כאלה שתובעים זכות בלעדית על זיווג נקבות בתחום מחייתם וזכרים נחותים שנשלטים על ידי זכרים דומיננטיים בתחום נחלתם. זכרים דומיננטיים מסמנים את תחום נחלתם ( 1-2 קמ"ר) בעזרת הטלת צואה במקומות קבועים ופיזורה בעזרת רגליהם. השתן מרוסס על ידי זכרים טריטוריאליים במקביל לדחיפת צמחים על ידי הקרניים והרגליים. תחום המחייה של עדר הנקבות חופף לשטחי המחייה של עד 8 זכרים. לרוב מזדווגת הנקבה עם הזכר שבתחום מחייתו היא נמצאת בעת הייחום. הזכר מאתר את הייחום על פי ריכוזי הפרומונים בשתן ובצואה של הנקבות. טקס החיזור של הקרנפים מעניין: לאחר שהזכר איתר ייחום הוא מונע מהנקבה לעזוב את נחלתו על ידי הצבתו מולה והשמעת קולות דומים לקולות תחינה של גור רעב. בשיא הייחום מתקרב הזכר אל הנקבה תוך השמעת קולות "היק" לעיתים ממשיכה הנקבה לסרב לזכר אולם במקביל היא מרססת בשתן את סביבותיה לבסוף היא נעתרת לו. משך ההיריון של הנקבה כ- 490 יום, לאחר מכן נולד גור אחד במשקל ממוצע של 80 ק"ג.

צילום: צוריאל פנש