Heading
שם מדעי
Equus quagga burchellii
מחלקה
יונקים
משפחה
סוסיים Equidae
מבנה חברתי
עדר
הן חיות בקבוצות משפחתיות קבועות, המורכבות מזכר מרביע וכמה נקבות עם הסייחים שלהן. בראש העדר עומד זכר בוגר וחזק המנהיג את העדר.
זמן פעילות
פעיל יום
מזון
צמחוני
הזברות נודדות כל חייהן ממקום למקום בתורן אחר מזון. זברות רועות; הן אוכלות מעל 50 מינים שונים של דשא.
סכנות
ציד, תחרות עם בעלי חיים מבויתים.
תוכנית שימור בגן:
שעת האכלה/העשרה
This is some text inside of a div block.
איזור מחיה ותפוצה
אפריקה
בדרום ומרכז אפריקה, בסאוונות בעלות עשב נמוך.
מצב שימור
LC
חסר מידע
DD
לא בסיכון
LC
בסיכון נמוך
NT
עתידו בסכנה
VU
בסכנת הכחדה
EN
בסכנת הכחדה חמורה
CR
נכחד מהטבע
EW
נכחד
EX
תמונת מצב
LC
בעולם
This is some text inside of a div block.
בארץ
בתנך
משקל
175
-
385
קילו
תוחלת חיים בטבע
30
שנים
מעניין לדעת
- בעבר תפוצת הזברה המצויה הייתה רחבה יותר; היום ניתן למצוא אותן בעיקר באזורים מוגנים כמו שמורות או פארקים. בלילה, נשארות הזברות באזורים בעלי עשב נמוך, כשפרט אחד מהקבוצה ער כדי לשמור מפני טורפים, אשר מנצלים את העשב הגבוה למסתור. זכרים מתרבים לא מאפשרים לזכרים אחרים להתרבות עם הנקבות שלהן, והם מגנים על המשפחה מפני טורפים על נשיכות ובעיטות. ידוע שזברות יכולות להרוג צבועים ע"י בעיטה.
- זכר יודע את מצב הביוץ של הנקבה ע"י הרחת השתן שלה. תקופת ההיריון נמשכת כשנה. בסופה נולד סייח יחיד במשקל כ- 30 ק"ג. זמני ההמלטה נפרשים ע"פ השנה כולה, אך יש שיא המלטות בתחילת העונה הגשומה, בחודשים ינואר-דצמבר. הוולדות עומדים באופן עצמאי אחרי 15 דקות, ולאחר שעה הם מתחילים לינוק. האם מרחיקה את חברי הקבוצה וצאצאיה הקודמים ממנה ומהסייח למשך כמה ימים. לאחר מכן מתחילים להיווצר קשרים חברתיים בין הסייח לחברי הקבוצה. הסייח מוגן על ידי העדר – הוא נמצא בדרך כלל במרכזה. עם זאת, אחוזי הטריפה של פרטים צעירים ע"י אריות וצבועים מנוקדים גבוהים, למרות שהאם מגינה על הצעיר באופן אקטיבי. הסייח יונק עד גיל שנה לערך. בגיל שלוש הוא מגיע לבגרות מינית; אך יכול להיות כי זכר לא יורשה להיכנס לקבוצת נקבות לשם זיווג עד גיל 6 או יותר.
- מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה? מאז ומתמיד היתה הזברה חיה מסקרנת במיוחד בגלל דוגמת הפסים המיוחדת שעל גופה. ישנן כמה השערות המנסות להסביר תופעה זו, אך עד היום אין הסכמה מלאה בקרב החוקרים. הנה כמה מהשערות אלו:
- ההסבר המקובל הוא שלזברה יש פסים כהסוואה נגד טורפים כגון אריות וזאבים. בעת המרדף הפסים מקשים על הטורף להבדיל בין הפרטים בעדר הדוהר.
- הזברות בולטות מאוד במישורי העשב הפתוחים של הסוואנה באור יום, אבל הן מוסוות היטב בסבך בשעות הזריחה והשקיעה, כשהטורפים פעילים יותר.
- לכל מין של זברה יש צורת פסים אחרת – דבר המאפשר למין לזהות את מינו.
- לכל זברה ישנו דגם פסים ייחודי שמאפשר לסייחים לאתר את אמו בעדר הגדול.
- זבובי הצה-צה החיים בסוואנות של אפריקה מעבירים טפילים ועלולים להיות מסוכנים עבור הפרסתניים. ישנה השערה שהזבוב אינו מבחין שהזברה הינו בעל חיים ולא עוקץ אותה.