אגוטי

• אם תסתכלו היטב בביתן החיות הקטנות אשר בגן החיות, תוכלו לראות בוודאי את האגוטי. האם אתם יכולים לנחש מי קרובי משפחתו? אם חשבתם שזהו השרקן, נחשתם נכון! האגוטי דומה לשרקן עם רגליים ארוכות. אכן שניהם שייכים לסדרת המכרסמים. גופו של האגוטי מותאם מאוד לחיים בצמחיה טרופית סבוכה, כשחלק גופו הקדמי צר, וחלקו האחורי רחב ושרירי.
• הצאצאים נולדים בתקופה בה יש שפע של פירות. הם נולדים מפותחים, עם פרווה, אוזניים ועיניים מפותחות ויכולים ללכת מיד לאחר ההמלטה. לאגוטי טורפים רבים (במיוחד בגיל צעיר), ולכן הם מנהלים את חייהם בסתר. האם חופרת לגורים מחילות על מנת שיוכלו להסתתר בהם, וממשיכה לחפור להם מחילות גדולות יותר עם התבגרותם. עם הזמן, הצעירים לומדים לחפור מחילות לעצמם. האגוטי מגיע לבגרות מינית בגיל חצי שנה. באותה תקופה, ההורים מתחילים לדחות את הגורים מן התא המשפחתי, והם עוזבים על מנת לחפש בני זוג, ולנהל חיים עצמאיים.
• המזון החביב על האגוטי הוא פירות, והם מבלים זמן רב בחיפוש אחריהם, ומסוגלים לזהות עצי פרי בעזרת חוש השמיעה. הם שומעים את קול הפרי הנופל מרחוק. האגוטי נעזרים בכפות רגליהם הקדמיות כדי לפתוח את הפרי, ולסלק את הקליפה ואז הם מכרסמים אותם. פרי אחד שהאגוטי מאוד אוהבים הוא אגוז ברזיל בעל הקליפה הקשה במיוחד. למרות זאת הם מצליחים לפצח את הקליפה בעזרת שיניהם החדות. את האגוזים שהם אינם יכולים לאכול, הם מטמינים בקרקע. בעזרת חוש כוון מפותח, הם מוצאים את האגוזים המוטמנים מחדש, אך לא מן הנמנע שחלקם "מתפספסים". עם קצת מזל, אותו אגוז נשכח אשר חולץ מן הקליפה הקשה יצמח להיות עץ ענק (כ- 60 מטר בגובהו !) ויחיה כ- 500 שנה. ההפצה של עצי האגוז נרחבת, אף שאין אפשרות לתרבת עץ זה או לגדלו בחוות. לכן ההפצה בעזרת האגוטי היא כה חשובה. בזכות האגוטי אנו יכולים לקנות את אגוזי הברזיל הטעימים.

צילום: שי בן עמי