זאב אפור

• מאז שזיהה האדם את הזאבים, הוא התייחס אליהם בחשדנות מחד ובסקרנות רבה מאידך. האדם זיהה את חכמתם של הזאבים, את שיתוף הפעולה ביניהם ואת הקשרים החברתיים הברורים בתוך להקת הזאבים. אותן תכונות בדיוק שהביאו את הזאבים להתקרב אל בני האדם שלבסוף בייתו אותם באופן הדרגתי ולמדו להסתייע ביכולות הצייד המרשימות שלהם. כך הפך הזאב הפראי לכלב הבית – חברו הטוב ביותר של האדם.
• התכונות המקבילות של האדם והזאב הביאו בתרבות רומא העתיקה להתפתחות סיפורם של רמוס ורומולוס שגודלו ע"י זאבה, והפכו להיות סמלה של העיר רומא כמייסדיה המיתולוגיים. סיפורים דומים, שחלקם כנראה אכן אירעו במציאות, היוו מאוחר יותר את הבסיס לסיפורו המפורסם של מוגלי מ"ספר הג'ונגל" שנכתב ע"י רודיארד קיפלינג. גם מוגלי גדל במאורת זאבים וטופל על ידיהם במסירות, כאחד מבני הקבוצה. אך מאידך, נרתע האדם מאורחות חייהם המסתוריות של הזאבים. יללות הזאבים הנשמעות בלילות, חמקנותם של הזאבים והיותם טורפים מיומנים גרמה לרתיעה גדולה ולפחד מהם. כך מצטייר הזאב כטורף אכזרי ומרושע, בתרבויות רבות ומגוונות, מהפסוק התנ"כי "וגר זאב עם כבש..." (ישעיהו יא ו') דרך אגדת "כיפה אדומה" ועד אגדות אירופיות רבות העוסקות באדם-זאב. אין ספק שהפחד מהם ודימויים האכזרי הזיק מאוד לזאבים בשימורם ברחבי העולם.

• הזאבים יכולים לצוד טרף הגדול מהם בהרבה תוך מרדף ארוך המתיש את הטרף. זאב אחד תועד רודף אחר אייל לאורך 21 ק"מ! הזאבים דוחקים לעיתים את טרפם לאזורים קשים למעבר בכדי להאט אותו.
• שמירת הטבע של הזאבים בישראל מהווה דוגמא לקושי בשמירת האיזון בין האדם לטבע. גורמים רבים משפיעים על המערכת ויש להתחשב בכולם. מצד אחד הזאב הוא הטורף הגדול ביותר שעדיין חי בארץ ושימורו הכרחי לקיום מערכת אקולוגית מאוזנת. הוא נמצא בסכנת הכחדה בישראל, ויש לעשות מאמץ כדי לשמר את המין הייחודי הזה. מצד שני תזונתו ואופי פעילותו של הזאב יוצרים חיכוך בינו ובין בני האדם. הזאבים טורפים חיות משק – בעיקר עגלים וטלאים – וגורמים נזקים כבדים לחקלאים ובנוסף שטחי המחיה הגדולים של להקות הזאבים חופפים את שטחי המרעה הנרחבים בצפון הארץ.

הפתרון שגובש על-ידי רשות הטבע והגנים בשילוב עם מגדלי הבקר והצאן באזור מונה כמה מרכיבים:

*  גידור שטחי המרעה כדי לא לאפשר כניסת זאבים.

*   סילוק פגרים מן השטח כדי לא למשוך טורפים.

*   יצירת אזורים מוגנים בהם אין לפגוע בזאבים.

*   שילוב אמצעים טכנולוגיים לזיהוי התקרבות הזאבים לעדרים.

*   הגנת העדרים ע"י שימוש בשומרים ובכלבי שמירה.

*   דילול אוכלוסיית הזאבים במידת הצורך.

פתרון זה ממחיש עד כמה מסובכת השגת האיזון בין האדם לטבע. יש לקוות שכך תפחת הפגיעה בעדרי הבקר והצאן ויובטח קיומה של אוכלוסיית זאבים יציבה בארץ.

• ככל שבית הגידול קר יותר כך הזאבים גדולים יותר. גודל הגוף הגדול מקטין את איבוד החום ועוזר לזאבים לשמור על חום גופם (תופעה זו נקראת גם "חוק ברגמן" וקיימת במיני יונקים ועופות רבים).
• באזורי מדבריים (צפון אפריקה, הערבה, מדבר יהודה, חצי האי ערב) הזאבים עשויים לשקול רק כ-13 ק"ג. לעומת זאת, באזורים הקרים בלב אירופה משקלם הממוצע של הזאבים הוא כ-60 ק"ג. תופעה דומה קיימת גם בצפון אמריקה. במקסיקו החמה הזאבים קטנים ומשקל נע בין 23 ל-36 ק"ג אך בצפון הקר של קנדה וארה"ב שוקלים הזאבים בממוצע 45-65 ק"ג. הזאבים הגדולים ביותר שתועדו הגיעו כולם מאזורים קרים ומשקלם הגיע עד ל-80 ק"ג.

• צבעם של הזאבים הוא אפור עם גוונים של אדמדם, צהוב, קרם ושחור. הגוונים משתנים בין פרטים שונים, אזורים שונים ועונות השנה. באזורי הקוטב של צפון אמריקה חיים זאבים לבנים. זאבים שחורים הם כפי הנראה תוצאה של הכלאה עם כלבי בית ולא מופע טבעי.

צילום: יאיר בן ארצי