צב יבשה מדברי

לפני שנים הוחלט בגן החיות התנ"כי להתגייס לטובת שימור וריבוי צבי היבשה המדבריים. בתמיכת קרן המלגות של גן החיות, הקרן ע"ש פרופ' אהרון שולוב, מייסד גן החיות, הוקם בגן החיות גרעין רבייה של מין נדיר זה, אשר הוקם ונוהל על-ידי עליזה רומן, המטפלת הראשית של ביתן החיות הקטנות. לאחר התחלה איטית (אלה צבים בסופו של דבר) התחולל "פיצוץ אוכלוסין" ו – 26 צבונים קטנטנים בקעו ושרדו בגן החיות. בשנה שלאחר מכן התגייסה שוב קרן שולוב לעזרת הצבים והעמידה מלגת מחקר לעבודת שדה – סקר בשטחי הנגב לבדוק את המצב של הצבים בטבע. כיוון שהמידע על הביולוגיה של המין ועל תפוצתו בארץ אינו מעודכן, החליט גן החיות התנ"כי לערוך סקר ראשוני של חולות הנגב במטרה לאתר את אזורי התפוצה הנוכחיים של המין ואת הגורמים המסכנים אותו. הסקר, נערך בחודשי החורף והאביב של 2004-2005 על-ידי בועז שחם שהוא הרפטולוג (חוקר זוחלים) מומחה. במהלך הסקר תועדו לא רק הצבים החיים אלא ממצאים נוספים כגון עקבות שיכולים להעיד על פעילות צבים באזור מסוים. שישה אזורי חולות במערב הנגב נבחנו: חולות שמורת הטבע משאבים, עגור, שונרה, נחל סכר, צאלים וניצנה. כל אזור נבדל מהאחרים בגורמי הסיכון הקיימים בו, דבר שעשוי לרמוז על הגורמים המסוכנים ביותר עבור צב היבשה מדברי. באופן לא מפתיע כלל כמות הממצאים הגבוהה ביותר הייתה בתחומי שמורת הטבע משאבים, אזור שכמעט ואינו מופרע על ידי פעילות אנושית כלשהי. לעומת זאת, באזור ניצנה לא נמצאו כלל סימנים לפעילות, פרט לשרידי צבים ישנים. אזור זה הוא אזור של התיישבות חדשה שבה לא רק שונה בית הגידול באופן קיצוני והפך לאזור חקלאי, אלא, כפי הנראה, ישנה באזור גם כמות גדולה יחסית של בעלי חיים עוקבי אדם, כגון עורבים, שועלים או כלבים, אשר טורפים את ביצי הצבים ואת הצבים הצעירים ואולי אף צבים מבוגרים יותר. מינים אלה אינם מקומיים לאזור ומגיעים בעקבות בני האדם והפסולת שהם מייצרים ומשאירים בשטח. עד להגעתם של הטורפים עוקבי האדם היה הכוח האפור הטורף העיקרי של צב היבשה המדברי אבל כיוון שהכוח הוא בעיקרו פעיל קיץ והצבים מנמנמים בקיץ הסיכויים למפגש כוח-צב הם נמוכים יחסית והכוח לא יכול להכחיד את הצבים. גורם סיכון נוסף שהתבלט הוא פעילות רכבים. בחולות צאלים, אזור של פעילות רכבי צבא כבדים, נמצאו מעט מאוד סימני פעילות, וגם בחולות עגור ושונרה, אזורים החביבים על נהגי רכבי השטח האזרחיים למיניהם, המצב אינו מזהיר. גן החיות ממשיך במאמציו להגן על צב היבשה המדברי ולסייע לו לחמוק מההכחדה, תוך המשך הרבייה בשבי והמחקר ואולי, בעתיד, השבה לטבע של פרטים לצורך אישוש האוכלוסייה. בינתיים, אם אתם נתקלים במהלך טיולכם בנגב בצב, אתם מוזמנים להסתכל עליו ולהתרשם מהחיה העתיקה, המיוחדת והמעניינת הזו, אבל, בבקשה, אל תרימו אותו ותניחו לו לנפשו. זה המעט שכולנו יכולים לעשות בכדי לסייע בשימורו של צב היבשה המדברי, רגע אחד לפני שבמהירות מדהימה ייעלם המין מארצנו, ולכן מהעולם כולו.