ברדלס (צ'יטה)

• הברדלס הוא בעל החיים היבשתי המהיר ביותר בעולם, מהירות ריצתו עשויה להגיע ל-118 קילומטר לשעה אך הוא יכול לשמור על מהירות זאת רק למרחקים קצרים בלבד. גופו של הברדלס הותאם להתמחותו בריצה: שכמותיו מוגבהות, בית החזה שלו גדול ובולט ובניגוד לשאר החתוליים וטפריו אינם מתכנסים אלא נשארים מחוץ לכיסיהם (בדומה לכלבים). התמחותו של הברדלס בריצה באה במקרים רבים על חשבון תכונות חשובות אחרות כגון יכולת נשיאת טרף למקום מסתור (הנמר למשל גורר את טרפו למרומי עצים על מנת להתרחק ממתחרים) לכן נחשף הברדלס לתחרות קשה מצד צבועים, כלבי בר ושאר טורפים שגוזלים לעיתים קרובות את טרפו.
• כפי שהוזכר הברדלס שכן בעבר באזורים רחבים בעולם אולם פגיעה קשה בטרפו (בעיקר צבאים) על ידי האדם ואיסוף גורי ברדלסים לצורך אילופם דלדל את אוכלוסיותיו וגרם להכחדתו באזורים נרחבים. סיבה נוספת לפגיעה באוכלוסיותיו היא העובדה שבעבר הרחוק הברדלסים כמעט ונכחדו בשל גורמים טבעיים. אוכלוסייתם התאוששה אמנם אך מקורה במספר מצומצם של פרטים ולכן השונות הגנטית באוכלוסייה נמוכה, עובדה החושפת את הברדלסים למחלות שונות שהמשותף להם הוא רקע גנטי בעייתי.
• עד לפני כחמישים שנה נצפו ברדלסים גם בישראל. הפרט האחרון נצפה בערבה בשנת 1959 ומאז לא נצפו יותר ברדלסים באזורנו. שמו העברי הקודם "נמר הצייד" נובע מהעובדה שבעבר נהוג היה לאלף ברדלסים שישמשו כמסייעים לציידים בעת ציד צבאים. כך למשל החזיק השליט המונגולי אכבר הגדול מהודו 9000 ברדלסים מאולפים במהלך 49 שנות שלטונו ששימשו אותו במסעות הצייד שלו.
• בשל הסכנה לקיומו מנסים גני חיות להרבות את הברדלסים בכדי להבטיח את הישרדות המין. אולם, התנהגותו של הברדלס, והבעיות הגנטיות המאפיינות את המין מקשים על רבייתו בשבי. לדוגמא, למרות שהחזיק 9000 ברדלסים ידוע רק מקרה אחד של רביית ברדלסים במהלך שנות שלטונו של אכבר הגדול. גם כיום מצליחים רק מעט מוסדות להרבות ברדלסים בשבי ומתבצעים מחקרים רבים בתחום, כאשר גם גן החיות התנ"כי שותף למאמץ המחקרי.
• בעבר שכן הברדלס בכל רחבי אפריקה ובקדמת אסיה עד הודו. כיום אוכלוסיות קטנות שרדו באיראן ובצפון אפריקה, עיקר האוכלוסייה מרוכזת במרכז ודרום אפריקה. הברדלסים מעדיפים אזורי סוואנות ומדבריות, אך בישראל חיו גם באזורים הרריים.

צילום: ליהי ראלף