מה משפיע על הזברות בגן

הולכים לאכול – פיזור וריכוז מזון, ניצול שטח תצוגה ואגרסיביות בעדר זברות בגן החיות התנ"כי בירושלים

ד"ר נועם ורנר, זואולוג גן החיות התנ"כי בירושלים ע"ש משפחת טיש

מבוא

התנאים הלא-טבעיים להם חשופים בעלי חיים בשבייה עשויים להביא להתפתחות מספר בעיות הייחודיות לתנאי שבי. בעיות אלה כוללות בעיות התנהגותיות, כגון אגרסיביות עודפת או התנהגות סטריאוטיפית, ובעיות וטרינריות שונות, והן נובעות, בין היתר, מממשק או מבנה חברתי שאינם מתאימים למין, שילוב לא מתאים עם מינים נוספים באותה תצוגה או חוסר פעילות גופנית מספקת.

בכדי להתגבר על בעיות אלו, או למנוע את התפתחותן, יש להקפיד על ממשק נכון ומבנה חברתי מתאים וכן להעשיר את שגרת היום של בעלי החיים בכדי לעודד פעילות גופנית והתנהגות טבעית. פעולות ההעשרה עשויות לכלול הוספה של גירויים חדשים לתצוגות (משחקים, ריהוט), גיוון המזון או פיזורו, שינוי מיקום של פריטים בתצוגה ועוד.

עד כה הוענקה תשומת לב מחקרית רבה להשפעות ההעשרה ותנאי האחזקה בשבי של קבוצות הכוללות מינים הנחשבים פעילים או נבונים במיוחד, כגון פרימאטים, תוכים, טורפים ופילים. לעומת זאת, תשומת לב מועטה יחסית הוענקה לקבוצות אחרות, כגון אוכלי עשב גדולים.

מטרת העבודה

בעקבות עלייה בשיעור האגרסיביות בעדר הזברות בגן החיות התנ"כי, נערכו בתצוגת אוכלי העשב האפריקאים מספר שינויים במקביל. מעדר הזברות הוצאו שני זכרים שהגיעו לבגרות מינית וכן נערכו שינויים בתזונה ובפיזור המזון. הפעולות הביאו לירידה בשיעור האגרסיביות, אולם לא ניתן היה לבודד את הגורם שגרם לשינוי.

בעבודה זו נבדקו ההשפעות של שינויים בפיזור המזון וצפיפותו, כאמצעי העשרה אפשריים, על התנהגות עדר הזברות וניצול שטח התצוגה על ידי העדר.

תוצאות – ניסוי ריכוז המזון

השינוי בריכוז המזון, לשתי ערימות מזון בלבד, הביא לשינוי מובהק בשיעור ההתנהגות האגרסיבית ובחלוקת הזברות לקבוצות.

בשעות הבוקר, בהן הזברות מבלות זמן רב יותר באכילה מאשר בשעות הצהריים ואחר-הצהריים (ראו "תוצאות – תצפיות ביקורת"), היה שיעור האגרסיביות גבוה באופן מובהק כאשר המזון היה מרוכז בשתי ערימות לעומת תצפיות הביקורת (Wilcoxon signed ranks test, N=15, T=9.5, p<0.02).

בנוסף, היה הבדל מובהק בהתפלגות השכיחויות היחסיות של מספר הזברות בקבוצה הגדולה בעדר (ראו "שיטות העבודה – עדר הזברות") כאשר המזון היה מרוכז לעומת תצפיות הביקורת (Χ 2 test for goodness of fit, df=4, X 2=21.1, p<0.001). בשעות הבוקר היה ההבדל ביו ההתפלגויות מובהק עוד יותר (Χ 2 test for goodness of fit, df=4, X 2=72.8, p<0.001) ומספר הזברות בקבוצה הגדולה ביותר בעדר היה גבוה יותר כאשר המזון רוכז לעומת תצפיות הביקורת (Mann-Whitney test, N1,2=66, U=2668, Z=2.23, p<0.025 ).

תרשים 1- **לא נמצא כל הבדל מובהק בניצול שטח התצוגה בין ניסוי ריכוז המזון לבין תצפיות הביקורת.**

שיטות העבודה

התצוגה: שטח התצוגה האפריקאית בגן החיות התנ"כי בירושלים הוא כ-15 דונם. בתצוגה חיים ארבעה מינים של אוכלי עשב: זברות מצויות (Equus burchellii), ג'ירפים (Giraffa camelopardalis), קרנפים רחבי-שפה (Ceratotherium simum) ודישונים (Addax nasomaculatus). עבור הזברות, הקרנפים והדישונים מחולק המזון במספר ערימות על פני הקרקע ואילו הג'ירפים מקבלים את המזון באבוסים מוגבהים. מי שתייה מסופקים בשוקת הסמוכה לאגם גדול, שגם ממנו שותים בעלי החיים. כמו כן מפוזרים בתצוגה סככות צל, גזעי עצים, מסלעות ובריכת בוץ.

עדר הזברות: עדר הזברות מנה בעת הניסוי חמש נקבות בוגרות. שלוש מהנקבות דומיננטיות (עם יחסים הירארכיים לא ליניאריים ביניהן) והשתיים האחרות נחותות. עקב מאבקי הכוח בין הזברות הן נמצאו, לעיתים קרובות, בשתיים, או יותר, קבוצות קטנות ולאו דווקא בקבוצה אחת.

התצפיות: בעת התצפיות זוהו הזברות באופן פרטני על פי דגם הפסים שלהן. כל תצפית ארכה חצי שעה. בכל ניסוי נערכו תצפיות מ-9:00 ועד 17:00. במהלך התצפית נרשם מיקום הזברות פעם בכל שלוש דקות על תרשים של התצוגה שעליו שורטטה רשת ריבועים של 10X10 מטרים כל אחד. פעם בשלוש דקות נרשמה גם התנהגותה של כל זברה ובנוסף נרשמו התנהגויות אגרסיביות וחברתיות באופן רציף.

הניסויים: באופן שגרתי ("תצפיות ביקורת") חולקו ארבע ערימות מזון. שתיים מהן הושמו באזור שמערבית לאגם ואילו שתיים באזור שמזרחית לו. אלו הוגדרו בניסוי כאזורי ההאכלה. האזור המרכזי, הכולל את האגם, שוקת השתייה, אבוסי הג'ירפים ובריכת הבוץ הוגדר כאזור ניטרלי. בכדי לבחון את השפעת פיזור המזון על פעילות הזברות פוזרו כל ארבע ערימות המזון בחלק המזרחי של התצוגה ("ניסוי פיזור המזון") ובכדי לבחון את השפעת ריכוז המזון על הפעילות רוכז המזון בשתי ערימות בלבד, אחת בחלק המערבי והשנייה בחלק המזרחי של התצוגה ("ניסוי ריכוז המזון"). לאורך הניסויים לא שונתה כמות המזון ולא שונה הרכבו (תערובת של חציר שיבולת ואספסת).

תוצאות - תצפיות ביקורת

בעת תצפיות הביקורת השתנו דפוסי הפעילות וניצול שטח התצוגה לאורך היום.

בשעות הבוקר (9:00-12:00), בילו הזברות זמן רב יותר באכילה מאשר בשעות הצהריים (12:00-15:00) ואחר-הצהריים (15:00-18:00) (Kruskal-Wallis test, N1,2,3=15, KW=28.54, p<0.001; Multiple comparisons between groups, p<0.05).

בהתאם, בילו הזברות זמן רב יותר באזורי האוכל (מזרח ומערב) בשעות הבוקר יחסית לשעות הצהריים ואחה"צ, וכן בשעות אחה"צ יחסית לשעות הצהריים (Kruskal-Wallis test, N1,2,3=15, KW=28.82, p<0.001; Multiple comparisons between groups, p<0.05).

בנוסף, מספר הזברות בקבוצה הגדולה ביותר (ראו "שיטות העבודה – עדר הזברות") היה גבוה יותר בשעות הבוקר ובשעות אחה"צ מאשר בשעות הצהריים (Kruskal-Wallis test, N1,2,3=66, KW=9.57, p<0.01; Multiple comparisons between groups, p<0.05).

לא נמצאו הבדלים מובהקים בשיעור ההתנהגויות השונות (אגרסיבית, חברתית, היררכית) בין שעות היום.

לא נמצאו הבדלים מובהקים בניצול השטוח, זמן אכילה או בשיעור ההתנהגויות השונות בין הזברות השונות בעדר.

בעת תצפיות הביקורת השתנו דפוסי הפעילות וניצול שטח התצוגה לאורך היום.

לא נמצאו הבדלים מובהקים בשיעור ההתנהגויות השונות (אגרסיבית, חברתית, היררכית) בין שעות היום.

לא נמצאו הבדלים מובהקים בניצול השטוח, זמן אכילה או בשיעור ההתנהגויות השונות בין הזברות השונות בעדר.

**אינטראקציות אגרסיביות בין זברות. האינטראקציות כוללות איומים, דחיפות, מרדפים, נשיכות ובעיטות.**

‍

תוצאות – ניסוי פיזור המזון

שינוי פיזור המזון הביא לשינוי מובהק בניצול שטח התצוגה.

כאשר הושמו כל ארבע ערימות המזון באזור המזרחי של התצוגה היה הבדל מובהק במספר הפעמים שבילו הזברות בחלק המערבי לעומת החלק המרכזי (הניטרלי) והחלק המזרחי. בנוסף, הזברות בילו פחות בחלק המערבי של התצוגה יחסית למספר הביקורים שלהן באזור זה בעת תצפיות הביקורת (Friedman’s test, N=9, k=6, Fr=22.14, p<0.001; Multiple comparisons between groups, p<0.05).

שינוי פיזור המזון הביא לשינוי מובהק בניצול שטח התצוגה.

מספר הפעמים שבילו הזברות במשך תצפית אחת (חצי שעה) בכל אזור מאזורי התצוגה, בניסוי הביקורת ובניסוי פיזור המזון, כאשר ארבע ערימות המזון נמצאו באזור המזרחי. החציון מסומן על-ידי קו שחור, הרבעונים הראשון והשלישי על-ידי המלבן הירוק ומספר הפעמים הגבוה והנמוך ביותר על-ידי הקו הירוק.

לא היה הבדל מובהק בשיעור ההתנהגות האגרסיבית או במספר הזברות בקבוצה הגדולה בעדר בין תצפיות הביקורת לבין ניסוי פיזור המזון.

זברה מצויה

תחום תפוצתה של הזברה המצויה משתרע מסומליה במזרח אפריקה ועד לדרום אפריקה והיא אחד ממיני הפרסתנים הנפוצים באפריקה. הזברות הן אוכלות עשב גנרליסטיות וכמו כל הסוסיים הן זקוקות לכמויות מזון גדולות יותר בהשוואה למעלי גירה בגודל דומה, בגלל מערכת העיכול הפחות יעילה שלהן, והן מבלות זמן רב יותר באכילה. בטבע הזברות חיות בקבוצות הכוללות זכר והרמון בן 1-6 נקבות. פרטים בוגרים נותרים באותה הקבוצה למשך שנים רבות אך הסייחים, זכרים ונקבות, עוזבים אותן, עם התקרבותם לבגרות מינית, ולאחר זמן מה בעדרי רווקים הם יוצרים קבוצה משלהם או מצטרפים לקבוצה קיימת. בניגוד לטבע, בשבי מוחזקות הזברות במגוון הרכבים חברתיים (הרמונות, עדרי זכרים, עדרי נקבות ועדרי צעירים), בעיקר מסיבות של ניהול אוכלוסייה.

זברות, ג'ירפות ועוד בחצר האפריקאית בגן החיות התנ"כי בירושלים

מסקנות

פיזור המזון בתצוגה וריכוזו משפיע על פעילות והתנהגות הזברות בגן החיות התנ"כי בירושלים ולכן עשויים להוות אמצעים להעשרת שגרת יומן של הזברות בשבייה.

כמו בטבע גם בשבייה מבלות הזברות את עיקר זמנן באכילה והולכות במשך היום בעקבות המזון המפוזר בתצוגה. פיזור של המזון בשטח גדול גורם לזברות לנצל שטח גדול יותר מן התצוגה וללכת מרחקים גדולים יותר במשך היום ובכך להשיג מידה רבה יותר של פעילות גופנית. בנוסף, שינוי מיקום הערימות יאפשר לזברות לנצל אזורים שונים של התצוגה ולשנות את מסלולי ההליכה שלהן. ריכוז המזון בפחות ערימות גרם לשינוי בהרכב החברתי של עדר הזברות, שבילו זמן רב יותר בקבוצות גדולות יותר בתוך העדר (התפלגות שכיחויות יחסיות שונה מאשר בתצפיות הביקורת), במשך כל היום ולעלייה בשיעור ההתנהגות האגרסיבית בשעות הבוקר, אז הצטופפו הזברות סביב ערימות המזון הטריות. שינויים במספר ערימות המזון עשויים לגוון, עם כן, את ההרכבים החברתיים ואת יחסי הגומלין בין הפרטים בעדר. עם זאת, יש לבחון בזהירות את מספר הערימות המונחות בכדי לא להביא לעלייה גבוהה בשיעור האגרסיביות ויצירת מתח לא רצוי בין הפרטים.

יצירת הגיוון בדפוסי הפעילות ויחסי הגומלין החברתיים עשויה לסייע במניעת התפתחות בעיות בריאותיות והתנהגותיות הנובעות מחוסר פעילות גופנית ושעמום!

צילומים: ד"ר נועם ורנר.

תמונת פתיח: הדר כהן.

Abstract

The unnatural conditions that captive animals are subjected to may lead to the development of some unique problems. These may include behavioural abnormalities such as heightened aggression or stereotypic behaviour as well as various veterinary problems. These may originate from incorrect husbandry, poor social structure, joint housing of incompatible species or lack of sufficient physical activity. To overcome these problems, or to prevent their development, activities that enrich and diversify the animals' routine may be used, such as adding new stimuli to the exhibit (toys, furnishing), using variation of food items, spreading the food, etc. Much attention has been given to taxons that include animals which are considered highly active or intelligent, such as primates, parrots, large carnivores and elephants. On the other hand, less attention has been given to other groups, such as the large herbivores. Due to increase in aggression levels within the zebra herd at the Jerusalem Zoo, several, simultaneous changes were made in the African Exhibit. Two males were removed from the zebra herd and changes were made to nutrition and food distribution. These actions did lead to decrease in the aggression levels, but it was not possible to isolate the factor or factors that caused the decrease. In this work I studied the affects of changes in the distribution of food on the behaviour of the zebras and on their use of the exhibit area. The number of the food stacks and their position around the exhibit were manipulated (with no change to the quantity of food or its composition) and the zebras' position and behaviour were recorded. The results suggest that food dispersion affects the area use by the zebras while its concentration affects the crowding of the zebras (their division to smaller groups within the herd and the number of individuals within the groups) and the level of aggression among the individuals, which increased significantly when the zebras had to crowd near fewer food stacks. Despite the results, it is impossible to know whether the changes in the food distribution practices were the main factor in decreasing the aggression levels within the zebra herd. However, food distribution practices were shown to be central in shaping the activity and behaviour patterns of the zebras at the Jerusalem Zoo and, if executed appropriately, may be a major element in the zebra enrichment protocol.

الخلاصة

الظروف الغير ملائمة التي تعصف بالحيوانات الأسيرة أدَّت الى بعض المشاكل الفريدة كالسلوك العدواني والنمطي بالأضافة الى المشاكل البيطرية التي ينتج عنها عدم التأقلم بالعيش مع حيوانات مشابهة٬ الخمول وقلة الحركة. للتغلب على هذة المشاكل ومنع تطويرها يجب تغيير الروتين للحيوانات بأضافة أشياء مغرية وجذَّابة الى بيوتها كالألعاب والأثاث وتغيير أنظمة التغذية وطرق توزيع الطعام. ان البحث في سلوك الحيوانات أدى الى إهتمام زائد لمجموعات نشيطة وذكية كالقردة٬ الببغاوات٬ الحيوانات المفترسة٬ والفيلة. واهقام أقل نسبيأ الى الحيوانات الأخرى كاَكلة العشب. ان الارتفاع الحاد بمعدل العداء في قطيع حمار الوحش في حديقة حيوانات القدس أدى الى تغييرات في الحظائر كأخراج زوج من ذكور حمار الوحش البالغة وتغييرات في تَنَوُّع الغذاء وطرق توزيعة الأمر الذي أدى إلى هبوط مستوى العدوانية. إن تعقُب تصرفاتها وسلوكها أثبت ان تغيير توزيع الطعام أثرّ على تصرفاتها. مما أدى الى تقسيمها لمجموعات وأفرادصغيرة عند تجمعها على اكوام الطعام الأمر الذي أدىّ الى الحركة والنشاط وانماط السلوك في حديقة الحيوانات. واذا نُفَّذ على نحوملائم قد يكون عنصراً رئيسياً في إثراء برامج اشغال وتسلية حمار الوحش.

‍