|  דו-חיים בעולם ובארץ
דו-חיים בעולם ובארץ
 

אם תרצו לא תהיה הצפרדע רק באגדות...

שנת 2008 הוכרזה בקרב גני חיות בעולם כולו כשנת הצפרדע.
מצבם של הצפרדעים ודו-חיים רבים בעולם במצב קשה, ורבים מהם בסכנת הכחדה עולמית.
בגן החיות התנ"כי תערוכה חדשה ותצוגת דו-חיים חדשה שנפתחה בביתן החיות הקטנות.
בואו לראות מה ניתן לעשות על מנת להציל יצורים קטנים וחשובים אלו!
 

Magnificent Tree Frog, Kevin Johnson

 מה הם הדו-חיים?
צפרדעים, קרפדות, סלמנדרות וטריטונים הם דו-חיים.
בקרב הדו-חיים אנו מבדילים בין חסרי הזנב (צפרדעים וקרפדות), בעלי הזנב (סלמנדרות וטריטונים) ותולענים (קבוצה קטנה ונדירה של דו-חיים חסרי רגליים הדומים לתולעים).
מרבית הדו-חיים מבלים חלק מחייהם ביבשה וחלק מחייהם במים ומכאן שמם בעברית ובלעז.
רבים ממיני הדו-חיים מתחילים את חייהם כראשנים החיים במים ועוברים גלגול לצורת הבוגר, החי בעיקר מחוץ למים.
לדו-חיים עור דק ועדין ההופך אותם רגישים להתייבשות (לכן הם מעדיפים בתי-גידול לחים) ולפגיעה מזיהומים שונים.
הדו-חיים נפוצים בכל העולם פרט לאזורי הקטבים ולמדבריות הצחיחים ביותר. מספר המינים הגבוה ביותר נמצא באזורים הטרופיים בדרום-אמריקה ואפריקה המערבית.
בקרב הדו-חיים אנו מוצאים כמה מדרכי הרבייה המוזרות בעולם כולל הדגרת הצאצאים בקיבה או מתחת לעור. חלק מהמינים מראים התנהגות הורית למופת.

זיהום בנחלים, Gerardo Garcia


למה נעלמים הדו-חיים?
הרס בית גידול
– 3700 מינים נפגעים כיום מהרס בתי גידול. פיתוח עירוני וחקלאי גורם לפגיעה במקורות מים כגון שלוליות, נחלים ואגמים ובשטחים הסובבים אותם. הפגיעה אינה מאפשרת לדו-חיים להתרבות, לחפש מזון, לנום את תנומת הקיץ או לפגוש בני-זוג.
זיהום – 1200 מינים נפגעים כיום מזיהום כימי של מקורות המים ו/או השטחים הסובבים אותם, גשם חומצי, פגיעה בשכבת האוזון וקרינה על-סגולה (UV) חזקה הנגרמת מכך והתחממות כדור הארץ. גורמים אלו פוגעים במינים רבים שאינם יכולים לחיות יותר באזורים בהם חיו בעבר או שהם שורדים ומתרבים פחות טוב.
מינים פולשים – 500 מינים נפגעים כיום ממינים פולשים שהובאו על ידי בני אדם מאזורים מרוחקים פוגעים בדו-חיים שלא פיתחו מנגנוני הגנה כנגד מינים אלו שפלשו לבית גידולם. דגים, נחשים ואפילו דו-חיים אחרים, גורמים לנזקים כבדים לאוכלוסיות מקומיות. 
מחלות – 500 מינים נפגעים כיום ממחלות שונות אך בעיקר מזיהום פטרייתי – כיטרידיומיקוסיס – המתפשט באזורים נרחבים בכדור-הארץ והורג אוכלוסיות גדולות של דו-חיים במהירות גדולה. לזיהום יש טיפול קל בשבי, אך עד כה לא נמצאה הדרך לעצור את התפשטות הפטרייה בטבע!
שריפות – 700 מינים נפגעים כיום משריפות טבעיות ששכיחותן עולה בשל שינויים בבתי הגידול גורמות לפגיעה קשה באוכלוסיות הדו-חיים בשטחים השרופים.
ציד – 300 מינים נפגעים כיום מציד ואיסוף של דו-חיים לצורך אכילה, מכירה כמזון ומכירה כחיות מחמד. הציד הבלתי חוקי פוגע קשות באוכלוסיות המינים הנאספים. 
מספר המינים הנפגעים גדל מרגע לרגע!

קרפדה ירוקה, תמר רביב


מה מצבם של הדו-חיים בישראל?
בארץ חיים כיום שישה מיני דו-חיים:
חפרית מצויה – בסכנת הכחדה חמורה
החפרית חיה בצפון הארץ ומרכזה. בקיץ הבוגרים מחופרים עמוק באדמה (מכאן שם המין) ובחורף הם פעילים סביב אתרי הרבייה. לחפרית ראשנים ענקיים שאורכם עשוי להגיע עד 13 ס"מ.
טריטון הפסים – בסכנת הכחדה חמורה
נמצא בעיקר בצפון הארץ ומרכזה. בקיץ מחופר באדמה ומגיח בחורף לצורך רבייה. רגיש ביותר לזיהום ומעריכים כי בגלל זיהום מקורות המים הצטמצם מספר הטריטונים בארץ ב-95%!
קרפדה ירוקה – בסכנת הכחדה
תפוצתה המקורית בצפון הארץ ומרכזה אך בעשורים האחרונים התפשטו הקרפדות דרומה לנגב ולערבה בעקבות ההתיישבות האנושית. בשנים האחרונות נראות פחות קרפדות וסקרים מראים על ירידה משמעותית במספר אתרי הרבייה.
סלמנדרה מצויה – בסכנת הכחדה
מספר אוכלוסיות מקוטעות של הסלמנדרה נמצאות בכרמל, בגליל, בנחל דן ובחרמון. בניגוד למינים האחרים בארץ אין נקבות הסלמנדרה מטילות ביצים אלא משריצות ראשנים חיים.
אילנית מצויה – פגיעה
האילניות מצויות מצפון הארץ ועד צפון הנגב. למרות הסתגלותן לחיים בקרבת האדם מספר מקורות הרבייה הזמינים להם הולך וקטן.
צפרדע נחלים – על סף סיכון
הדו-חי הנפוץ ביותר בארץ. הצפרדע מצויה מצפון הארץ ועד מרכזה וליד מקורות מים יציבים בבקעת הירדן ואף לאורך ים המלח. בניגוד למינים אחרים הצפרדע פעילה בעיקר בקיץ. למרות שהצפרדע עדיין מצויה באופן יחסי, גם אוכלוסיותיה נפגעו כתוצאה מזיהום מקורות מים וייבושם.
מין נוסף, עגולשון שחור-גחון, שחי בעבר רק בישראל נכחד מהארץ ומהעולם בשנות החמישים עם יבוש אגם החולה. 

 

עבודת שטח ומחקר, Gerardo Garcia
מה עושים גני החיות למען הדו-חיים?
הקמה של גרעיני רבייה - 
גרעיני הרבייה נועדו להבטיח קיומם של מינים שעתידם בטבע מוטל בספק עד ליום שבו נוכל להשיבם לבית גידולם הטבעי.
מחקר - מחקרים העוסקים באחזקה, רבייה, תזונה ורווחה של דו-חיים בשבייה לצורך הקמה של גרעיני רבייה טובים יותר, מחקרים ווטרינריים העוסקים בטיפול בדו-חיים בשבי ובטבע, מחקרים העוסקים בהבנת אורח החיים של מינים נדירים, תכנון השבות לטבע, מימון ועריכת מחקרי שדה ועוד ומחקרים רבים נוספים.
הגברת מודעות הציבור לבעיה - חשיפת הבעיה בפני ציבור המבקרים תסייע להניע ציבור גדול יותר לעזור בפתרונה.
חינוך דור העתיד - חינוך הילדים שלנו, דור העתיד, לשמירה על הדו-חיים ועל הטבע בכלל, יסייע למנוע את הישנות הבעיה בעתיד (נקווה שעד שכשהם יגדלו נמסור להם עולם טוב יותר) 
 

Red-eyed Tree Frog, Ron Holt
כמה גרוע מצבם של הדו-חיים בטבע?
סך הכול ידועים 5918 מינים של דו-חיים.
53 מינים כבר נכחדו לחלוטין או שהם חיים רק בשבי (נכחדו בטבע).
456 מינים מוגדרים כנמצאים בסכנת הכחדה חמורה אך חלקם כבר נכחדו בפועל.
769 מינים נמצאים בסכנת הכחדה.
669 מינים במצב פגיע.
367 מינים על סף סיכון.
1384 מינים לא נחקרו די בכדי להגדיר את מצבם אך רובם כנראה בסכנת הכחדה.
2515 מינים נמצאים במגמת ירידה (גם רבים מאלו שאינם כרגע בסכנת הכחדה).
1574 מינים יציבים.
30 מינים בלבד נמצאים במגמת עלייה.
1799 מינים לא נחקרו די בכדי לדעת את מגמת השינוי באוכלוסיותיהם אך רובם כנראה במגמת ירידה.

 

Mantidactylus aglavei, Gerardo Garcia

מה יקרה לנו אם ייעלמו הדו-חיים מן העולם?
אנחנו ניפגע מאותן בעיות סביבתיות שהורגות את הדו-חיים!
בשל עורם הדק הדו-חיים רגישים יותר מאיתנו לבעיות כמו זיהום אוויר ומים או קרינה על-סגולית (UV) חזקה. הדו-חיים נפגעים מבעיות אלו היום ואם לא נמצא להן פיתרון עכשיו, אותן בעיות בדיוק יתגברו וייפגעו בנו בעתיד.
אנו נפסיד הרבה תרופות חשובות!
בשל עורם הדק ורגישותם מייצרים הדו-חיים מגוון חומרים שמגינים עליהם מחיידקים, מפטריות, מנגיפים (וירוסים) ומטורפים. אנו מנצלים כבר היום רבים מחומרים אלו בכדי לייצר עבורנו, בני האדם, תרופות נגד כאבים, סרטן, ועוד אבל המחקר עדיין בראשיתו. כשייעלמו הדו-חיים לא נוכל לאתר עוד תרופות נוספות. לדוגמא, שני מינים שטמנו בחובם פיתרון לכיב קיבה (אולקוס) נכחדו מן העולם לפני שהמחקר הושלם ואיתם נעלם הפיתרון!
המארג האקולוגי, שאנו חלק ממנו, ייפגע!
דו-חיים הם חלק חשוב מהמארג האקולוגי באזורים רבים. הם מהווים מזון לטורפים רבים ובעצמם טורפים בעלי חיים קטנים אחרים. ייתכן כי בשלב הראשון לא נרגיש בהיעלמם של הדו-חיים, אך כל חוליה שיוצאת מהמארג האקולוגי מקרבת את המערכת כולה לקריסה. קשה לנו לחזות מתי יגיע ה"קש" שישבור את גב הגמל, שהוא המערכת האקולוגית. זה יכול להיות אחרי היעלמות מין הדו-חיים הבא או יכול להיות בעוד שנים רבות. אבל כשהמערכת תקרוס כולנו נהיה בבעיה קשה. 

צפרדמניה, Gerardo Garcia
מה אתם יכולים לעשות כדי להציל את הדו-חיים?
1. מספר אחד – הדבר החשוב ביותר - רכשו את מוצרי מיזם "אני מציל צפרדע" בגן החיות וסייעו בהקמת גרעיני רבייה!
גרעיני רבייה בשבי הם הפתרון היחיד האפשרי היום עבור מינים רבים. התפשטות הזיהום הפטרייתי בעולם גוזרת את דינם של מינים רבים להכחדה וודאית בטבע. רק גרעיני רבייה בשבי יימנעו ממינים אלו להיעלם מהעולם לחלוטין! כל הכסף שיתקבל בגן החיות מרכישת מוצרי שנת הצפרדע יוקדש להקמת גרעיני רבייה והגנה על מיני דו-חיים.
2.השמיעו קולכם כנגד המשך הפיתוח על חשבון ערכי טבע.
כן, צריך לבנות ולסלול עוד. זה ברור לכולם. אבל יש דרכים לעשות זאת בצורה אחראית ומושכלת שתמזער את הפגיעה בערכי טבע – אתרים, צמחים, ובעלי חיים. השתתפו במחאה כנגד מיזמי פיתוח שפוגעים בטבע. מזה כולנו נרוויח, לא רק הדו-חיים.
3.השתדלו להימנע מפגיעה באתרי רבייה והמחייה של דו-חיים כגון בריכות חורף (שלוליות), מאגרי מים ונחלים ושטחי היבשה הסמוכים להם. לא ללכלך, לא לטבול (ערבול הבוץ חונק את הראשנים), לא לעבור עליהם ברכבי שטח ועוד ועוד ועוד.
 
African bullfrog , Phil Bishop



זכרו תמיד – עדיף להדליק נר קטן מאשר לקלל את החשיכה!!!
(פתגם סיני עתיק בעיבוד אלאנור רוזוולט).
הטבע בכלל והדו-חיים בפרט נמצאים על סף קריסה. הכחדת הדו-חיים מזכירה בהיקפה את המבול או את הכחדת הדינוזאורים.
אבל אם כל אחד מאיתנו ידליק רק נר קטן, יתרום אפילו מעט לשמירת הטבע והגנה על הדו-חיים, בסוף יהיה אור גדול!
זה האור שיאיר את עתיד ילדינו.

 


 
גרסה להדפסה גרסה להדפסה       שליחה לחבר שליחה לחבר      
 
חיפוש:     
 
 
  כתובת: גן החיות התנ"כי, ת"ד 898, ירושלים     טלפון: 02.6750111     פקס: 02.6430122    
  d-webs אתרי אינטרנט אפקטיביים