אלון מצוי

שם עברי: אלון מצוי
שם אנגלי: COMMON OAK
שם לטיני: Quercus calliprinos
תפוצה- עץ ירוק עד. טיפוסי ונפוץ בחורש הים-תיכוני הארץ-ישראלי. תפוצתו באזור הים תיכוני המזרחי הולכת ומצטמצמת.
הקשר לאדם/חי - עצי האלון נפגעו במידה רבה עקב כריתה, רעייה ושריפה. כיום הם מופיעים בעיקר כשיחים גדולים. האלון הוא המקור החשוב והמצוי ביותר של עצה כבדה, וחזקה המתאימה לתעשיית הריהוט. בכל חלקי הצמח ובעיקר בפרי ובעפצים מצויים חומרים (טאנינים) המשמשים לבירוס (עיבוד עורות). בעבר נחשב עיבוד העורות בארץ באמצעות האלון לענף כלכלי וחשוב. היום עוסקים בכך בעיקר בתורכיה, יוון, יוגוסלביה, איטליה, ספרד ופורטוגל. הפצת הפירות נעשית בחלקה ע"י מכרסמים וציפורים שאינם פוגעים בעובר אלא בחלק מן הבלוטים.
בגן-החיות משמשים ענפי האלון למאכל הפילים ואוכלי-העשב.
מידע מעניין- הבלוטים הקלויים ניתנים לאכילה ולהכנת תחליף לקפה. ביצי כנימות, המטילות בעליו של מין זה, שימשו להפקת צבע אדום. עץ בוגר עשוי להבשיל כל שנה אלפי בלוטים, אך רובם אינם נובטים, בשל כירסום על-ידי מכרסמים, עופות (כעורבני, למשל), יונקים גדולים כחזירים וצבאים ואחרים. הבלוטים הבודדים הנובטים ומעמיקים שורש, מצליחים לעבור את הקיץ הראשון שלהם בהצלחה מרובה.
בתנ"ך- השם אלון גזור מהמילה "אל" והוא מורה על גודל ועל חוסן. "וחסון הוא כאלונים" (עמוס ב', 9)